דף הבית תחבורה ורכב תאונות דרכים המדריך לנפגעי תאונות דרכים מהדורת 2008
המדריך לנפגעי תאונות דרכים מהדורת 2008
חיים קליר,עו"ד 01/10/08 |  צפיות: 3752

מוקדש להורינו אהובינו: רבקה ומשה אסתר וקלמן

 

חיים קליר ושות' משרד עורכי דין ונוטריון

בית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092, תל אביב, 61500

טלפונים:
תל אביב       03-5176626
מודיעין         08-9714884
חיפה           04-8524531

דע את זכויותיך

מדריך לנפגעי תאונות דרכים

נכתב על ידי צוות משרד חיים קליר ושות'

1983-2008 © חיים קליר ושות' מהדורת אינטרנט אוקטובר 2008

          

ניתן לקבל עותקים של מדריך זה ושל המדריך לתובעים תגמולי ביטוח בגודל של ספרון בכריכה רכה אצל מנהלת משרדנו הגב' זהר שלי בטלפון 03-5176626 או באמצעות פניה בדואר אלקטרוני mailto:office@kalir.co.il

מידע נוסף על תביעות ביטוח ונזיקין ניתן לקבל באתר משרדנו. .

ייעוץ משפטי מקוון ניתן לקבל באתר משרדנו במדור ייעוץ משפטי או בטלפון:

03-5176626. הייעוץ אינו כרוך בתשלום.

מטרת המדריך

הפגיעה בתאונת דרכים, היא טראומתית וכרוכה, בנוסף לפגיעה הגופנית והנפשית, גם בפגיעה כלכלית.

כדי להקל עליך, הנפגע, בשעה קשה זו, הכנו מדריך המפרט את זכויותיך העיקריות ואת המידע והמסמכים הדרושים למימוש זכויותיך.

מטרתו של המדריך לאפשר לך לקבל פיצויים גבוהים ככל האפשר, שיאפשרו לך שיקום מלא, והמשך החיים, חרף הפגיעה בתאונה, ללא חסרון כיס כלשהו, וברווחה.

לשם הזהירות, אנו נאלצים להדגיש, כי המידע המובא במדריך זה הוא בסיסי וראשוני. הייעוץ הקונקרטי יינתן על ידינו רק לאחר בחינת מלוא נסיבות האירוע והפגיעה.

לצורך זה, דלתנו פתוחה בפניך בכל שאלה, באמצעות פגישה אישית במשרדנו, או בטלפון 03-5176626, או בטלפון הסלולארי 054-4400005, או דרך מדור ייעוץ משפטי באתר משרדנו בכתובת www.kalir.co.il.

הפניות לייעוץ ופגישות הייעוץ אינן כרוכות בתשלום.

 

מדריך לנפגעי תאונות דרכים

שלוש הערות מקדימות:

•  במדינת ישראל רק פסקי הדין של בית המשפט העליון מהווים תקדים מחייב. לכן דרגתו של בית המשפט צוינה במדריך, רק כאשר מדובר בפסק דין של העליון.

•  במדריך מובאות הלכות מתוך פסקי דין של בתי המשפט  המחוזיים והשלום, אשר כוחם בהגיונם. מפאת קוצר  היריעה לא הובאה מלוא קשת חילוקי הדעות בין  השופטים בכל סוגיה. קיימים לעיתים פסקי דין אחרים והפוכים. אלה מובאים בהרחבה באתר האינטרנט של משרדנו בכתובתwww.kalir.co.il .

•  הסכומים הנקובים במדריך נכונים לחודש אוקטובר 2008.

נפגעי תאונות דרכים הזכאים לפיצויים

נוסע, נהג, או הולך רגל, שנפגע בתאונת דרכים, זכאי לפיצויים עבור נזקי גופו ונפשו, על פי חוק מיוחד, הקרוי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, שנהוג לכנותו בקצרה "חוק הפלת"ד".

הזכאות המיוחדת לפי חוק הפלת"ד, באה בנוסף לזכותו של הנפגע מכוח ביטוחים פרטיים שרכש בעצמו, או שנרכשו לטובתו (על ידי מעביד, למשל), כגון: ביטוחי חיים, מנהלים, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות.

גם בן משפחה שניזוק נפשית עקב פגיעת קרובו בתאונה, זכאי לפיצויים בהתמלא 4 תנאים:

§   התובע הוא הורהו, ילדו, או בן זוגו של הנפגע.

§   התובע התרשם מנזקי התאונה מכלי ראשון, באמצעות הראיה או השמיעה.

§   הנזק הנפשי נגרם בקרבת מקום וזמן לתאונה, באמבולנס, או בבית החולים, אליו פנה הנפגע בגופו.

§  הנזק הנפשי הוא מהותי. מעבר לתגובה נפשית שלילית, עליה ניתן להתגבר בכוחות עצמיים. דוגמת מחלת נפש (פסיכוזיס) וגם פגיעות נפשיות רציניות ומתמשכות (נוירוזיס).

יודגש כי בית המשפט העליון שמר את הדלת פתוחה להרחבת מעגל הזכאים גם אל מעבר לדרגת קרבה ראשונה, גם לנזק נפשי שנגרם בקבלת מידע מכלי שני וכיוצא באלה מקרים שאינם מקיימים אחר כל התנאים.

כלי רכב שפגיעתם מזכה בפיצויים

מכוניות פרטיות, מסחריות, מיניבוסים, אוטובוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב, הנעים בכוח מכני על פני הקרקע וייעודם העיקרי לשמש לתחבורה יבשתית.

גם רכבות, טרקטורים, מכונות ניידות הכשירות לנוע בכוח מכני בכביש, נגררים ונתמכים.

הפסיקה הישראלית עשירה במחלוקות בסוגיה זו ומתחדשת ממש מדי יום. כך למשל, קיימים חילוקי דעות בשאלה אם קלנועית היא רכב מנועי. לעיתים מה שבלשון יום יום לא נראה כלל כרכב מנועי ייחשב ככזה על ידי בתי המשפט.

כלי רכב שפגיעתם אינה מזכה בפיצויים

החוק הוציא במפורש מהגדרת רכב מנועי כסאות גלגלים, עגלות נכים ומדרגות נעות. על פי הפסיקה גם מעליות אינן רכב מנועי.

סוגי שימוש ברכב המזכים בפיצויים

לא כל סוגי השימוש שאדם עושה ברכבו מכוסים בביטוח חובה. אבל מסגרת השימושים המזכים בפיצויים רחבה.

קודם כל, כמובן, נסיעה ברכב, החניית הרכב, כניסה לרכב וירידה ממנו.

אדם נפגע בירידה מרכב, כשכל מטרתו הייתה להוציא ממנו מצית. בעבר בית המשפט העליון קבע כי הוא אינו זכאי לפיצויים. כיום לאור שינוי המגמה בעליון ייתכן והתוצאה תהיה שונה.

גם פגיעה תוך כדי דחיפת הרכב או גרירתו מזכה בפיצויים. באותו אופן, גם פגיעות תוך כדי הידרדרות הרכב, התהפכותו, נפילת מטען או הינתקות חלק מרכב נוסע מזכות בפיצויים.

גם פגיעות בעת טיפול או תיקון דרך ברכב או פגיעות ממטען או מהינתקות חלק מרכב עומד או חונה, מזכות בפיצויים, ובתנאי שהנפגע לא נפגע במסגרת עבודתו. אולם, בית המשפט העליון קבע, כי פגיעה כתוצאה מכניסה לרכב במהלך תיקון דרך הנעשה בידי אחר, שאיננו המשתמש ברכב, מזכה בפיצויים, אפילו התיקון נעשה במסגרת עבודתו של המתקן.

פגיעה עקב החלפת גלגל ברכב שלא על ידי בעל מקצוע מזכה בפיצויים. אולם יש שופטים הסבורים, כי החלפת הגלגל בתום הנסיעה אינה מזכה בפיצויים.

התפוצצות או התלקחות של הרכב, בשל רכיב החיוני לנסיעתו, גם היא מכוסה בביטוח חובה. בית המשפט העליון קבע כי התפוצצות או התלקחות אלה מכוסות, אפילו השימוש ברכב באותה עת לא היה למטרות תחבורה.

פגיעה ברכב חונה

על פי לשון החוק, פגיעה ברכב שחנה, מכוסה בביטוח חובה, בתנאי שהרכב חנה במקום שאסור לחנות בו.

זהו ניסוח משונה: כאילו הזכות לפיצויים תלויה בשאלה אם לרכב היה תו חניה או לא.

לכן בא בית המשפט העליון וקבע, כי המשפט "חנייה במקום שאסור לחנות בו", כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה.

נהג עצר בשולי הדרך והמתין לעזרה. תוך כדי המתנה נפגע מרכב שסטה ממסלול נסיעתו. בית המשפט העליון קבע כי הנפגע זכאי לפיצויים ממבטח הרכב שלו (החונה) למרות שלרכב היוצא מכלל שימוש מותר לחנות בצידי הדרך. זאת משום שחניה כזו יוצרת סיכון תחבורתי.

עוד קבע בית המשפט העליון, כי מבטח הרכב החונה חייב בפיצויים, אפילו החניה או השימוש ברכב לא היו למטרות תחבורה; וכי תיקון דרך ברכב חונה מכוסה, גם בשעה שהרכב חנה כדין.

טעינה או פריקה כשהרכב עומד

פגיעה עקב טעינה או פריקה, של מטען כשהרכב עומד אינה מזכה בפיצויים. כך קובעת לשון החוק. אולם בית המשפט העליון צמצם חריג זה וקבע, כי כאשר הפגיעה נובעת משימוש ברכב, אשר הוא כשלעצמו מזכה בפיצויים, אין זה משנה שהשימוש נעשה במהלך, או לצורך טעינה ופריקה.

לדעת בית המשפט העליון, הנפגע זכאי לפיצויים גם כאשר פגיעתו ארעה עקב:

§  ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים המצוי במושב שליד.

§  כניסה לרכב או ירידה ממנו במהלך טעינה או פריקה.

§  התהפכות רכב או הידרדרותו, במהלך פעולת פריקה או טעינה, עקב העברת מטען כבד אל צדו האחורי.

§  פריקה או טעינת משא הגוררות עימן שינוי בנקודת מרכז הכובד של המשאית ומביאות להתהפכותה.

§  ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד מצוי מטען.

§  החלקה ממיכלית דלק, כאשר הנהג עצר את המשאית לצורך בדיקת נעילת פתחי מילוי הדלק, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק שנותרו במיכלית.

§  נפילה ממדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית של ארגז משאית, בתום פריקת סחורה.

§  נפילה מעגלת משאית, כאשר הנהג עצר את המשאית מחוץ לאזור טעינתה, על מנת לסגור את דלתות האמבטיה של עגלת המשאית.

§  התפוצצות או התלקחות של רכב עומד במהלך פריקה או טעינה.

§  פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוחו המכאני של הרכב.

§  פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו.

§  טעינה ופריקה במסגרת תיקון או טיפול דרך ברכב.

§  הידרדרות או התהפכות רכב בזמן פריקה וטעינה.

לעומת זאת, לדעת בית המשפט העליון, הנפגע אינו זכאי לפיצויים כאשר פגיעתו ארעה עקב:

§  ארגז שנפל ממשאית עומדת במהלך טעינה, או פריקת ארגזים.

§  נפילה או הינתקות חלק מרכב עומד בעת טעינה או פריקה.

§  פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינת המשאית.

§  סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה.

§  קיפול בד ברזנט, שכיסה מטען, לאחר הפריקה.

§  פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו.

§  בדיקת יציבות מטען וקשירתו.

מה דינה של פגיעה ממכסה מטען בעת העמסת מצרכי מכולת. דוגמא ספציפית זו לא אוזכרה בעליון. אחד מבתי המשפט קבע כי במקרה כזה קיימת זכאות לפיצויים. לדעתו, החריג של פריקה וטעינה כוונתו רק לפריקה וטעינה מסחריים ולא פרטיים.

תאונות הנגרמות על ידי כלים ייעודיים: מלגזות, מנופים, רמפות

אם הכלי הייעודי ניצל את הכוח המכאני של הרכב, השימוש בו מזכה בפיצויים. בית המשפט העליון קבע, כי הזכאות לפיצויים קיימת, אפילו הכוח המכאני של הרכב נוצל שלא למטרות תחבורה.

מערבל הזרים בטון ממשאית לגג שקרס. פועלים שהיו על הגג נפצעו. העליון: מדובר בתאונת דרכים. שהרי המערבל ניצל את הכוח המכאני של המשאית.

באותו אופן קבעו בתי המשפט, כי נפגעים ממתקן קידוח וכן נפגעים מפיצוץ צינור של מדחס אוויר, זכאים לפיצויים כנפגעי תאונות דרכים.

ילד עמד על רמפה מחוברת לארגז משאית. חברו העלה והוריד את הרמפה בלחיצת כפתור מלוח הפיקוד שלה. רגלו של הילד נתקעה במרווח שבין הרמפה למשאית. העליון: הילד זכאי לפיצויים, למרות שהפך את הרמפה לזירת משחקים. מקרה דומה, של תאונה במהלך משחק ילדים, בכננת קדמית של ג'יפ, שנועדה לחילוץ עצמי של הג'יפ נדון בעליון. גם כאן נקבע כי על אף שהתאונה אירעה עקב משחק ילדים, הנפגעים זכאים לפיצויים.

שניים עסקו בהתקנת ברזים במיכלי גז. ניצוץ ממערכת החשמל של מלגזה, שעמדה בסמוך, גרם להתלקחות הגז. השניים נפגעו. העליון: בהעדר הוכחה, ש"הדבר אירע עקב ניסיון התנעת המלגזה, או בתהליך החנייתו", יש להניח, כי "המערכת החשמלית הייתה פתוחה לצורך אחר- למשל, לשימוש במלגזה לצורך הטענת מטענים...", והנפגעים אינם זכאים לפיצויים. לדעתנו, אין זה סביר להטיל על נפגע שאינו המשתמש ברכב, את הנטל להוכיח לאיזו מטרה הותיר המשתמש את מערכת החשמל פתוחה.

קיימות גם דוגמאות נוספות של תאונות בהן מעורבים עגורנים, מלגזות, מכבשים וכיוצא באלה כלים שאינם מיועדים לתחבורה יבשתית. בכל מקרה של תאונה בכלי מסוג זה, הנך מוזמן לבדוק את הפסיקה העדכנית.

תאונות מכוונות: התאבדות התנקשות

אדם המשליך עצמו מתחת לרכב נוסע, או נשכב על פסי רכבת במטרה להתאבד, אינו זכאי לפיצויים.

אולם אם הנפגע נפטר, והותיר אחריו תלויים, לשון החוק תולה את זכותם של התלויים בשאלה אם המוות נגרם על ידי המעשה המכוון עצמו, או שמא נגרם על ידי השפעתו של המעשה המכוון על השימוש ברכב. במקרה הראשון התלויים במנוח אינם זכאים לפיצויים. במקרה השני התלויים זכאים. האבחנה בין השניים קשה. באותו מקרה בו אדם נשכב על פסי רכבת ונדרס למוות, היו כל השופטים בעליון בדעה כי התלויים בו אינם זכאים לפיצויים. שופטת אחת פסקה כך משום שלדידה כל מעשה התאבדות ברכב אינו מזכה את התלויים בפיצויים. שני השופטים האחרים פסקו כך, משום שמותו של המתאבד נגרם ישירות ממעשה ההתאבדות. מהנמקתם עולה, כי לו המתאבד היה מממש את כוונתו, באמצעות נהיגה ברכב שהייתה מסתיימת בתאונה קטלנית, התלויים בו היו זכאים לפיצויים.

לגבי התנקשות: אם ניסו להתנקש בחייו של נוסע או נהג, הוא עצמו לא יהיה זכאי לפיצויים, אך הנוסע או הנהג שאליהם לא כוונה ההתנקשות וגם הולך הרגל שנפגע באותו אירוע באקראי, יהיו זכאים לפיצויים.

לשון החוק בסוגיות אלה מסורבלת ומעוררת מחלוקת. לכן בכל מקרה של התאבדות, נזק מכוון וכיוצא באלה, רצוי להתייעץ אם בנסיבות המקרה, קיימת זכאות.

את מי תובעים

החוק מטיל על בעל הרכב, או המחזיק ברכב, או הנוהג ברכב, חובה לרכוש פוליסה המכסה את אחריותם המוחלטת על פי חוק הפלת"ד. כדי שלנפגעי הגוף יהיה ממי לגבות את הפיצויים. הפרת חובת הביטוח גוררת סנקציות פליליות ואזרחיות. מדובר בביטוח כפוי. לכן נהוג לקרוא לו "ביטוח חובה".

הדעה המקובלת היא שפוליסת ביטוח החובה נכנסת לתוקף רק מאותו הרגע שתעודת ביטוח החובה משולמת בבנק. בטופס התעודה אף רשום שמועד תחילת הביטוח הוא "המועד בו הוחתמה התעודה בחותמת הבנק".

המבוטח החליף את רכבו ולא שילם את דמי תעודת ההחלפה. אולם הביטוח המקורי למלוא תקופת השנה שולם. בית המשפט קבע כי מדובר בזוטי דברים וחייב את המבטח לכסות את נזקי הגוף בתאונה. במקרה אחר, קבע בית המשפט כי הנפגע מכוסה בביטוח כשהתאונה ארעה בשעה שהיה בדרכו לבנק לשלם את התעודה. אולם זהו מקרה נדיר. יש להקפיד שלא לנסוע ברכב עם תעודה שלא שולמה.

לעתים, המבטח דוחה את התביעה כשהוא מסתמך על מגבלה בפוליסה. לא תמיד המגבלה חוקית. כך מגבלות גיל, מצב הרכב אינן חוקיות. רצוי בכל מקרה בו המבטח דוחה את הכיסוי הביטוחי, לבדוק אם אכן הדחייה חוקית.

נוסע ברכב: את מי הוא תובע

את מבטח הרכב בו נסע. אין זכאות לפיצויים ממבטח של רכב מעורב אחר בתאונה, גם אם נהג הרכב האחר אשם בתאונה.

הולך רגל: את מי הוא תובע

את מבטח הרכב שפגע בהולך הרגל. החוק אינו מציב תנאי, שהפגיעה בהולך הרגל תהיה במגע פיזי עמו.

רכב התקרב אל אדם. הוא נבהל, קפץ לבור ונפגע. בית המשפט פסק כי הוא זכאי לפיצויים ממבטח הרכב.

סוס נבהל מטרקטורון. הסוס פגע בהולך רגל שלצידו. הולך הרגל הוכר כנפגע תאונת דרכים.

משאית פגעה בכבל חשמלי. הכבל פגע בצינור מים שהתבקע. הנפגע החליק כאשר נמלט מזרם המים. בית המשפט פסק כי הוא זכאי לפיצויים.

לעיתים, כאשר אדם נפגע מחוץ לרכבו ממכונית חולפת הוא עדיין נחשב כמי שעשה שימוש ברכבו שלו וזכאי לפיצויים מהמבטח שלו. רוכב קטנוע לא הצליח להתניע אותו. משאית חולפת פגעה בו כשהוא מתהלך לצד הקטנוע, תוך כדי דחיפתו. בית המשפט: בפעולת דחיפת הקטנוע, עשה הנפגע עדיין שימוש בקטנוע שלו למטרות תחבורה. מבטח הקטנוע הוא החייב בתשלום הפיצויים.

הולך רגל שנפגע ממספר רכבים, רשאי לתבוע את חברת הביטוח של אחד הרכבים, או של כל הרכבים שהיו מעורבים בתאונה, לפי שיקול דעתו.

נהג הרכב: את מי הוא תובע

את מבטח הרכב בו נהג בעת שנפגע. אין זכאות לפיצויים ממבטח הרכב האחר, גם אם נהגו של הרכב האחר אשם בתאונה.

רכב ללא ביטוח או לא ידוע: את מי תובעים

את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, או בקיצור קרנית.

קרנית הוא תאגיד, שהוקם על פי חוק הפלת"ד, במטרה לפצות את הנפגעים שאינם יכולים לתבוע חברת ביטוח. למשל, במקרה של תאונת "פגע וברח" בה זהות כלי הרכב הפוגע אינה ידועה, או במקרה בו נהג הרכב נהג ללא רישיון בר תוקף, או בנסיבות אחרות בהן הביטוח אינו מכסה את השימוש שנעשה ברכב במועד התאונה.

חייל נפגע בתוך רכב טרמפ. החייל לא חשב שנגרם לו נזק רציני. הוא גם מיהר לבסיס. לכן לא לקח את פרטי הרכב שבו נפגע. בית המשפט קבע, כי ניתן לתבוע את קרנית רק כאשר סיבות חיצוניות מיוחדות מנעו מהנפגע לאתר את הנהג, או כאשר בעת התאונה היה הנפגע במצב גופני, שכלי, או נפשי מיוחדים, או כאשר מדובר בנפגע קטין. נפגע אשר עזב את זירת התאונה ומתוך אוזלת יד לא לקח את פרטי הנהג האחראי, לא יהיה זכאי לפיצויים מקרנית.

לעומת זאת, חייבו את קרנית כאשר האם של הילד שנפגע בתאונה הייתה עסוקה בטיפול בילד בבית החולים ולא התפנתה לקחת פרטים.

האשם בתאונה: האם זכאי לפיצויים

החוק הישראלי אימץ בתחום תאונות הדרכים את עקרון  האחריות המוחלטת No Fault. הזכאות לפיצויים עבור פגיעה בתאונת דרכים קיימת, אפילו לא הייתה כל אשמה מצד הפוגע, ואפילו התאונה אירעה באשמתו של הנפגע.

זאת בניגוד לתביעות נזיקיות אחרות, ובכללן תביעות בגין נזקי הרכוש שנגרמו באותה תאונה, בהן יש צורך להוכיח את אשמת הגורם המזיק, כדי לזכות בפיצוי.

בקיצור, אשמת הנפגע אינה רלבנטית לזכאות בפיצויים, למעט במקרים מסוימים, לגביהם יש לקבל ייעוץ ספציפי, בהם לרכב לא היה ביטוח חובה.

נפגעי תאונות דרכים שאינם זכאים לפיצויים

§   נפגע אשר גרם לתאונה במתכוון. על כך ראה לעיל תחת הכותרת "תאונות מכוונות: התאבדות התנקשות".

§   נפגע אשר נהג ברכב ללא רשות וכן מי שנוסע ברכב  ומודע להיעדר הרשות לנהוג.

§   נפגע אשר נהג ללא רישיון נהיגה תקף. אולם משתמש ברכב אשר נפגע לא בעת הנהיגה בו, זכאי לפיצויים, אפילו אין לו רישיון נהיגה. רוכב קטנוע נפגע ממשאית חולפת. בעת הפגיעה, הרוכב דחף את הקטנוע, כשהוא מתהלך לצדו. בית המשפט פסק כי מבטח הקטנוע אחראי לפצות את הרוכב הדוחף, למרות שלא היה לו רישיון לנהוג בקטנוע. דחיפת האופנוע נחשבת לשימוש המכוסה בפוליסת ביטוח חובה, אך להבדיל מהנהיגה אינה מחייבת רישיון. באותו אופן ילדים שנפגעו מכננת של ג'יפ, תוך כדי משחק. בית המשפט העליון ראה בילדים כמי שעשו שימוש של גרירה בג'יפ וזיכה אותם בפיצויים למרות שלא היה להם רישיון נהיגה.

נהג שרישיונו פקע בגלל אי תשלום אגרה, עדיין זכאי לפיצויים. באחד המקרים, חידוש רישיונו של הנהג הותנה בסיום קורס לנהיגה מונעת. הנהג סיים את הקורס בהצלחה, אך לא מיהר לשלם את אגרת הרישיון. בית המשפט קבע כי למרות שבעת הפגיעה לא היה רישיונו בתוקף, הנפגע זכאי לפיצויים.

לעיתים מופיעים ברישיון הנהיגה תנאים או הגבלות, כמו דרישה שנהג צעיר יהא מלווה על ידי נהג מנוסה, הגבלה על מספר הנוסעים שבעל הרישיון רשאי להסיע, איסור על נהיגת רכב ללא הגה כוח, דרישה שהנהג ירכיב משקפיים ועוד.

בית המשפט העליון קבע כי לא כל הפרת הגבלה או תנאי ברישיון, תיחשב כנהיגה ללא רישיון, אלא רק הפרת תנאי או הגבלה, המתייחסים למימדיו הפיזיים האינהרנטיים של הרכב.

לכן נהג שנפגע ברכב שמשקלו עולה על ארבעה טון, לא יהיה זכאי לפיצויים, אם הוא מחזיק ברישיון נהיגה מדרגה שתיים, המתיר לו לנהוג ברכב שמשקלו עד ארבעה טון בלבד.

נהג שייפגע תוך נהיגה באופנוע שנפח מנועו עולה על חמש מאות סמ"ק, או ברכב נוסעים פרטי (הדורש רישיון דרגה שתיים),  לא יהיה זכאי לפיצויים, אם הוא מחזיק ברישיון נהיגה מדרגה ב' המתיר לנהוג באופנוע בעל נפח מנוע עד חמש מאות סמ"ק בלבד.  

לעומת זאת, לא ישללו פיצויים מנהג שהפר תנאי ברישיון הנהיגה המתייחס לייעוד הרכב, כרכב פרטי, מסחרי, עבודה, או תנאי אחר שאינו נוגע למאפיין פיזי של הרכב.

למשל, נהג המחזיק ברישיון נהיגה דרגה שתיים המתיר לנהוג ברכב נוסעים פרטי. אם נהג כזה ייפגע בתאונת דרכים שעה שהוא נוהג במונית, הוא יהיה זכאי לפיצויים, אף על פי שלצורך נהיגה במונית, נדרש רישיון נהיגה דרגה חמש.

בדומה, נהג שהסיע נוסעים מעבר למותר, עדיין יהיה זכאי לפיצויים. זאת, למרות שלצורך הסעת מספר נוסעים גדול יותר, דרושה דרגת רישיון אחרת.

על פי כללים אלה, קבע העליון כי אדם שנהג ברכב תוך הפרת איסור על נהיגת רכב ללא הגה כוח ונהג חדש שנהג ברכב ללא מלווה, זכאים לפיצויים.

מדברי בית המשפט העליון עולה כי גם נהג שלא הרכיב משקפיים, למרות שרישיונו הותנה בהרכבת משקפיים, יהיה זכאי לפיצויים.

§   נפגע אשר נהג ברכב לא מבוטח בביטוח חובה או שנהיגתו ברכב אינה מבוטחת בביטוח חובה.

§   בעל רכב שנפגע בתאונה בה התיר לאחר לנהוג ברכב כשנהיגתו לא הייתה מבוטחת בביטוח חובה.

§   נפגע אשר השתמש ברכב לביצוע פשע.

§   אדם שנפגע מפעולת איבה זכאי אך ורק לזכויות המוקנות לו לפי חוק נפגעי פעולות איבה, אפילו פעולת האיבה גרמה לתאונת דרכים.

זכויות הנפגע כלפי גורמים אחרים

נפגע בתאונת דרכים שיש לו עילת תביעה מכוח חוק הפלת"ד, אינו יכול לתבוע גורם אחר, גם אם לכאורה (ללא חוק הפלת"ד) הייתה קיימת לו עילת תביעה כלפי גורם זה. עקרון זה קרוי עקרון ייחוד העילה.

לכן, במקרה בו תאונת הדרכים נגרמת עקב מפגע בכביש, הנפגע איננו זכאי לתבוע את הרשות המקומית, או את מ.ע.צ. בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, חרף רשלנותם.

כך למשל, נדחתה תביעת הנפגעים מהתמוטטות גשר שפירים, כנגד הגורמים האחראים לתקינות הגשר. תביעתם הוכרה רק נגד מבטח הרכב בו נסעו בעת ההתמוטטות.

על פי עקרון זה, בית המשפט העליון קבע, כי אין לנפגע זכות תביעה נגד הרופאים שטיפלו בו בעקבות התאונה. זאת אפילו נזקי התאונה היו מזעריים ורשלנות הרופאים היא שגרמה לעיקר הנזק. מבטח החובה חייב במלוא הנזק, גם זה שנגרם מאוחר יותר על ידי הרופאים.

עם זאת, עיקרון זה אינו שולל את זכאותו של נפגע בתאונת דרכים לפיצוי מכוח ביטוחים פרטיים, כגון ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות.

כמו כן, נפגע שאינו זכאי לתבוע פיצויים על פי חוק הפלת"ד, למשל משום שנהג ביודעין ללא ביטוח חובה, עדיין זכאי לתבוע על פי פקודת הנזיקין.

נפגע תאונת דרכים בעבודה בדרך אליה וממנה

אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים ממבטח הרכב בביטוח חובה, מכוח חוק הפלת"ד.

אם הנפגע הוא עובד והתאונה ארעה במהלך העבודה, בדרך למקום העבודה, או בדרך חזרה ממקום העבודה, זכאי העובד לתבוע הן פיצויים ממבטח הרכב והן גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. תאונה כזו נקראת תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

שווי הגמלאות שהמוסד מעניק, מנוכה מהפיצויים המשולמים על ידי מבטח הרכב. העובד לא יקבל יותר מנזקו. לעיתים, כאשר העובד נפגע ברכב שאינו של המעביד, יכול העובד לקבל תוספת של 25% מעבר לנזקו. לשם כך עליו להודיע למוסד מראש, כבר בטופס ההודעה על הפגיעה בעבודה כי בכוונתו להגיש תביעה על פי חוק הפלת"ד.

הגמלאות שהמוסד משלם הן גמלאות בעין וגמלאות בכסף. הגמלאות בעין הם תשלומים עבור כיסוי הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי. הגמלאות בכסף הם דמי פגיעה, מענק וקצבה.

כיצד תובעים דמי פגיעה? מיד כשהדבר מתאפשר, על העובד-הנפגע שאינו מסוגל לחזור לעבודתו, לפנות לרופא קופת החולים שלו, להודיע לו על התאונה ולהצטייד בתעודה רפואית בה יירשם כי העובד אינו מסוגל לחזור לעבודתו ולעבודה מתאימה אחרת. תעודה זו על העובד לצרף להודעה על הפגיעה בעבודה ולהגישה למוסד. התעודה מזכה אותו, כל עוד הוא אכן אינו עוסק בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, לשיקום, או להחלמה - בדמי פגיעה עבור תקופה מוגבלת של תשעים ואחד יום. דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של הנפגע, בכפוף למקסימום של 930 ₪ ליום.

ההודעה על הפגיעה בעבודה והתביעה לדמי פגיעה עם התעודה הרפואית מוגשות יחד על טופס 211. את הטופס חייבים להגיש למוסד בתוך שנים עשר חודש ממועד התאונה.

כיצד תובעים גמלת נכות? עובד הסבור שתאונת הדרכים הותירה בו נכות צמיתה, רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. שיעור נכות של חמישה אחוז ויותר לגבי תאונות שאירעו עד 1.4.06, ותשעה אחוז ויותר לגבי תאונות שאירעו לאחר מכן, מקנה גמלת נכות המשולמת מתום תשלום דמי הפגיעה. את התביעה לגמלת נכות ניתן להגיש על טופס 200 בכל עת, ובתנאי שההודעה על הפגיעה בעבודה (טופס 211) הוגשה במועד (כאמור, תוך שנים עשר חודש ממועד הפגיעה). הנפגע חייב לקחת בחשבון כי אין זכאות לגמלה לתקופה רטרואקטיבית העולה על שנה טרם הגשת התביעה.

גמלת הנכות משולמת במענק חד פעמי או בקצבה חודשית. עבור נכות זמנית מעל חמישה אחוז לגבי תאונות שאירעו עד 1.4.06, ומעל תשעה אחוז זמנית לגבי תאונות שאירעו לאחר מכן ועבור נכות צמיתה של עשרים אחוז ויותר משולמת קצבה חודשית. התשלום הוא בגובה שיעור הנכות ביחס ישר ל – 3/4 מהשתכרות הנפגע קודם לתאונה עד למקסימום של 27,911 ₪ לעובד שכיר ולעובד עצמאי.

עבור נכות צמיתה בין חמישה לתשעה עשר אחוז, לגבי תאונות שאירעו עד 1.4.06 ובין תשעה לתשעה עשר אחוז לגבי תאונות שאירעו לאחר מכן, משולם מענק חד פעמי בגובה 43 גמלאות.

הנפגע יוזמן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות שהותירה התאונה. שיעור הנכות שנקבע במוסד מחייב, להוציא חריגים, את הנפגע ומבטח הרכב בתביעת הפיצויים. לעיתוי קביעת הנכות השפעה על מהלך תביעת הפיצויים ותוצאותיה בבית המשפט.

מכל הסיבות הללו, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום, בטרם פנייה כלשהי למוסד. על עורך הדין לשקול היטב את עיתוי הפנייה למוסד, שכן כאמור, גובה הנכות שמעניק המוסד מחייב את העובד גם תביעה על פי חוק הפלת"ד. מאחר ורופאי המוסד ידועים בידם הקפוצה, כדאי יותר, במקרים רבים, להגיש את תביעת הנכות למוסד, רק לאחר שמומחה בית המשפט, בתביעה המוגשת על פי חוק הפלת"ד, ייתן את חוות דעתו.

 

קישור למדריך המלא: http://www.kalir.co.il/2.html

 

חיים קליר,עו"ד


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 חיים קליר,עו"ד


 


מאמרים נוספים מאת חיים קליר,עו"ד
 
קורס רענון
25/10/08 | ביטוח רכב
תוקף רישיונה של המבוטחת פג והיא שכחה לחדשו. היא גם לא קיבלה את הזימון לקורס רענון שהיה עליה לעבור. כשנה וחצי לאחר שפג תוקף הרישיון, המבוטחת נפגעה בתאונה. האם קיים כיסוי ביטוחי? את התשובה נותנת השופטת עירית כהן, מבית משפט השלום בירושלים.

מאמא תרזה
נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רם כהן, דן ביחסה של אחות בריאות הציבור, כלפי קשיש סיעודי, שפנה לביטוח הלאומי למימוש זכויותיו.

האלה הכלבה
ביטוח תאונות לתלמידים. תלמיד בכיתה י"ב טבע בים. להורים נודע על אודות קיומו של הביטוח רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. האם חברת הביטוח פטורה מכל תשלום? את התשובה נותן השופט אברהם רובין, מבית משפט השלום בירושלים.

המדריך לנפגעי תאונות דרכים מהדורת 2008
הפגיעה בתאונת דרכים, היא טראומתית וכרוכה, בנוסף לפגיעה הגופנית והנפשית, גם בפגיעה כלכלית. כדי להקל עליך, הנפגע, בשעה קשה זו, הכנו מדריך המפרט את זכויותיך העיקריות ואת המידע והמסמכים הדרושים למימוש זכויותיך. מטרתו של המדריך לאפשר לך לקבל פיצויים גבוהים ככל האפשר, שיאפשרו לך שיקום מלא, והמשך החיים, חרף הפגיעה בתאונה, ללא חסרון כיס כלשהו, וברווחה.

המדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008
מדריך זה, לתובעים תגמולי ביטוח, נועד להציג בפניך את האמצעים והכלים העומדים לרשותך כדי לאלץ את תאגידי הביטוח לקיים את התחייבויותיהם ולשלם לך את כל המגיע לך. מטרתנו היא לאפשר לך שיקום כלכלי מלא, ללא חסרון כיס כלשהו.

מכסא הנהג לכס המנהל
נהג אמבולנס שעבד כעוסק עצמאי, איבד את כושרו לעבוד כנהג. אתה יודע לרשום חשבוניות מס, טענה חברת הביטוח, לך תנהל עסקי אמבולנס. שלוש ערכאות דנו בסוגייה והנה התוצאה לפניכם.

ידיעה ממשית - תנאי לשלילת זכויות
19/09/08 | ביטוח רכב
המבוטח נהרג בתאונת דרכים. חברת הביטוח גילתה כי נהג במכוניתו בתקופת פסילה. בתביעת הפיצויים, המשפחה טענה והוכיחה כי המנוח לא היה נוכח בדיון כאשר ניתן נגדו גזר דין עם עונש של פסילה בפועל. גזר הדין הומצא למענו רק לאחר מותו. השופט שמואל ברוך, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דן במחלוקת.

הסיבה הבלעדית-אוטם שריר הלב
17/09/08 | ביטוח
המבוטח לקה באוטם שריר הלב, כאשר הרים במקום עבודתו משא כבד. הוא נותר עם נכות צמיתה. הביטוח הלאומי הכיר בכך שהאירוע מהווה תאונת עבודה. חברת הביטוח, שביטחה אותו מפני נכות מתאונה, סירבה. התאונה לא הייתה הסיבה הבלעדית לנכות, טענה חברת הביטוח, קדמה לה טרשת עורקים רבת שנים. השופטת זהבה אגי, מבית משפט השלום בתל אביב, דנה בפרשנות הנאותה של "הסיבה הבלעדית".

אחריות לאונס בין כתלי בית הספר
13/09/08 | הורות
ילד בן 8 נאנס בתוך כיתת בית הספר על ידי השרת, עובד בית הספר. האנס הורשע ונדון למאסר. האם לבית הספר יש אחריות אזרחית בנזיקין למעשה האונס? האם העובדה שהילד לא בא להעיד על נסיבות האונס עומדת לו לרועץ? את התשובה נותן השופט כרמי מוסק, מבית משפט השלום בירושלים.

סלחנות מול יד קשה
08/09/08 | ביטוח רכב
משאיתו של המבוטח נגנבה. חברת הביטוח חשדה בו שביים את הגניבה. השופטת דחתה את טענת הביום. מצד שני, השופטת גילתה כי המבוטח שיקר לחברת הביטוח כאשר שיכפל את מפתח המשאית, כדי למנוע התדיינות ארוכת טווח בטענה כי המפתח הרזרבי נשכח ברכב וכי היה אשם תורם מצידו. טענה שכיום, לאור הנחית המפקח על הביטוח והפסיקה כבר אינה רלבנטית יותר. כיצד טיפלה השופטת בחברת הביטוח שהטילה חשד שווא במבוטחה וכיצד טיפלה במבוטח ששיקר לחברת הביטוח? על כך בפסק דינה של שירלי רנר, מבית משפט השלום בירושלים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI