דף הבית בית משפחה וזוגיות אלימות במשפחה גברים המשתמשים באלימות כנגד בנות זוגם: תיאוריות, סיווג וטיפול
גברים המשתמשים באלימות כנגד בנות זוגם: תיאוריות, סיווג וטיפול
זיו סופר 25/06/08 |  צפיות: 8112

תיאוריות המסבירות את תופעת האלימות בין בני זוג

 

התיאוריות שעל פיהן ניתן להסביר את תופעת האלימות בין בני זוג נעות על הרצף שבין ההסבר החברתי, דרך ההסבר הבין אישי (אינטר פרסונאלי) ועד ההסבר התוך אישי (אינטרה פרסונאלי).

·        תיאורית הלמידה החברתית: בוחנת כיצד התנהגויות נרכשות דרך צפייה באחרים וכיצד מתחזקות באמצעות גמולים (כלומר מונעות ע"י גורם חיצוני). מנקודת מבט זו, גברים התוקפים את נשותיהן כנראה מעתיקים אלימות שלה היו עדים במשפחת המקור.

ביקורת: מחקרים הוכיחו שהמתח לפני ההתפרצות במקרים רבים מגיע מהגבר ולא מן הסביבה החיצונית. כמו כן, יש גברים שהיו עדים לאלימות, או עברו התעללות ועושים הכל כדי שילדיהם לא יהיו חשופים לכך.

·        התיאוריה הפמיניסטית: עריצות גברית – חברה פטריארכאלית ודומיננטיות גברית. הגבר מכה כי הוא מצפה להיות בעל הכוח והבוס. לפיכך, תקיפת נשים היא אלימות "נורמאלית" המתבצעת לא ע"י "מטורפים" כי אם ע"י אלה המאמינים בדומיננטיות הגברית. לפיכך, ההכאה היא אמצעי מקובל לקיים את השליטה הזו

ביקורת: מחקרים מראים שגברים שחוברתו [socialized] באופן דומה, הראו מגוון התנהגויות בנוגע לבנות זוגם.

·        תיאורית ההתקשרות: התיאוריה טוענת כי בתקופה הראשונה לחייו מפתח הילד קשר פיזי-רגשי ייחודי עם המבוגר המשמעותי והקבוע המטפל בו. הצורך לקשר כזה הוא מולד וממשיך לפעול ולשרת את האדם, בעוצמות שונות, גם בבגרותו.

מחקר ידוע (המצב הזר - the strange situation) שבדק את התיאוריה, מצא שלושה סוגי התקשרות של פעוטות:

1.      התקשרות בטוחה: תינוקות אלה מתנהגים בביטחון בקשר עם האם וכמעט שאינם חרדים מאפשרות של פרידה ממנה.

2.      התקשרות נמנעת: תינוקות אינם בטוחים בנגישותה של האם אליהם ולכן מגיבים לכל פרידה בהימנעות מהאם.

3.      סגנון התקשרות אמביוולנטית/חרדה: תינוקות אלה מאד חרדים בקשר עם האם ולכן מגיבים לפרידה ממנה במחאה קולנית. כאשר האם שבה, הם מסרבים להירגע ומגיבים באמביוולנטיות – מצד אחד מביעים רצון להתקרב ומצד שני מתנהגים בפסיביות ובכעס.

עפ"י תיאוריה זו, גברים המשתמשים באלימות כלפי בנות זוגם מתאפיינים בסגנון התקשרות אמביוולנטית/חרדה.

ישנם תיאוריות והסברים נוספים שבאמצעותם ניתן להבין את המניעים לאלימות הגבר כלפי בת זוגתו, אך מפאת קוצר היריעה אינם מובאים במאמר זה. תופעת האלימות במשפחה מורכבת בכדי להיות מוסברת על ידי תיאוריה אחת ויחידה. יש צורך בשילוב מספר תיאוריות והסברים בכדי להבין את התופעה בכללותה. לכל גבר רקע אישי, מבנה אישיות וסיפור חיים שונים וייחודיים לו. עם זאת, ניתן לראות קווי רגש-מחשבה-התנהגות דומים סביב האלימות.

 

סיווג התוקפים על פי מאפיינים אישיותיים

 

 

תוקפים אנטי-סוציאליים – אלימות אינסטרומנטאלית (40%): היסטוריה של פעילות עבריינית. חוסר היכולת לדמיין פחד וכאב של אחר או את התוצאות האיומות של ההתעללות. תגובות רגשיות רדודות ותרחישים לא מציאותיים של העתיד מלווים באי-רצון לבחון את בעיות העבר. בעקבות זאת, בניגוד לגברים אחרים, אינם משתמשים במנגנוני הגנה של מינימאליזציה, הכחשה והאשמה. לעיתים קרובות אלימים גם כלפי אנשים אחרים. קשים לטיפול כי אינם מסתכלים על העבר ולכן לא לומדים ממנו לגבי העתיד.

 

תוקפים מחזוריים/הפכפכים רגשית - אימפולסיביים בעלי תת-שליטה (30%): אינם אלימים באופן קבוע, אלא בתקופות. אלימים רק בתוך הזוגיות וההתעללות מופיעה למרות כל מה שהאישה עושה. מרגישים או נטישה או היבלעות. חווים תרכובת של רגשות זעם וקנאה. מפרשים לא נכון ומאשימים את בת הזוג, מטילים עליה את האחריות לרגשותיהם, מציבים דרישות בלתי אפשריות ומענישים אותן על כשלון בלתי נמנע. מתאפיינים במצבי רוח מחזוריים של גאות ושפל. הנשים מתארות אותם כבעלי שתי-אישיויות (מר הייד וד"ר ג'ייקל). יש להם צורך לבייש ולהשפיל אדם אחר כדי למחוק את הבושה וההשפלה מעצמם. הם גם יודעים בדיוק כמה חזק להכות כדי להפחיד את הנשים בלי להשאיר סימנים.

 

תוקפים הימנעותיים בעלי שליטת ייתר (overcontrolled) (30%): מרוחקים מהרגשות, קווים הימנעותיים ופאסיביים-אגרסיביים. הכעס, בד"כ נבנה מתסכול כלפי אירועים חיצוניים, עלול להתפרץ לאלימות לאחר תקופות ארוכות שבהן הזעם תוסס אך לא מבוטא. הם הפוכים מהסטריאוטיפ של גברים אלימים. נראים כ"מטופלים טובים" – צייתנים ומנסים בכל כוחם לרצות את המטפל. במבדקים פסיכולוגים מקבלים ציון גבוה במדד של דומיננטיות (התנהגות בה הבעל דורש הקפדה נוקשה של תפקידי המין) ומשתמשים בעיקר באלימות רגשית. האלימות הרגשית כוללת התקפות מילוליות והימנעות מהבעת רגשות כלפי האישה.

 

הטיפול בגבר המשתמש באלימות כנגד בת זוגתו

 

הטיפול בגברים מכים החל בשנות ה-70 המאוחרות, כטיפול קבוצתי, והיווה למעשה את הגישה או האוריינטציה הראשונה בתחום הטיפול בגברים שמשתמשים באלימות כנגד בנות זוגם.

 

דרכו המפותלת של השינוי:

שלב א'- קדם התבוננות: הגבר המכה לא ממש מקבל את העובדה שיש לו בעיה, למרות שאחרים מסבים את תשומת ליבו לכך. ללא ספק, המעצר וההרשעה צריכים להיות דגל אדום, אך הגבר עלול לא להיות משוכנע עדיין שזו הבעיה שלו.

שלב ב'-  התבוננות: השלב מערב הכרה בכך שישנה בעיה. ההתבוננות מכילה חיפוש אחר עזרה.

שלב ג'- פעולה: "לקחת את התרופה", כלומר להגיע לטיפול.

שלב ד'- התמדה: להישאר ללא אלימות.

שלב ה'- הכחדה: העצמי ששונה הוטבע באדם.

 

 

טיפול קבוצתי - תחילת הטיפול בגברים מכים היה, כאמור, באמצעות טיפול קבוצתי. לעבודה בקבוצות שתי סיבות עיקריות: האחת, תיאורטית, רואה בקבוצות מעבדה לשינוי התנהגות. מגוון המשתתפים, האינטראקציות הרבות ביניהם והכוח הרב הטמון בתהליכים הקבוצתיים, מאפשרים בו זמנית מימדים שונים של התערבות. הסיבה האחרת – כלכלית: טיפול קבוצתי זול יותר. לאור יתרונות אלה, נראה כי הטיפול הקבוצתי הוא הטיפול המועדף כיום בגברים מכים. מסגרת הקבוצה ממעיטה את תחושת הבידוד והשונות של הגברים המכים, משפרת את הכישורים הבין-אישיים, ומציעה עזרה הדדית והזדהות. בנוסף, בקבוצה מועצם העימות בנוגע להכחשה ולהתנהגות הבלתי הולמת. הקבוצה מסייעת בפיתוח נורמות לשינוי אישי וחברתי ומעצימה גם את הגמול על שינוי. באמצעות הקבוצה, הרשתות החברתיות של הגברים מתרחבות, וכוללות גם אחרים התומכים בהפסקת האלימות שלהם ומגבים אותם בעימותים עם סביבה התומכת באלימות. הקבוצה מציעה מגוון של מודלים ומקורות פידבק לגברים המפתחים יכולת התבוננות עצמית, משנים דפוסי חשיבה ולומדים לתקשר בדרך אחרת. מערך הקבוצה פונה גם לבושה שהגברים חשים בעקבות התנהגותם. כאשר הגברים נחשפים בנוגע לאלימותם בפני גברים אחרים, באווירה התומכת בכנותם, תחושת הבושה פוחתת. הפחתת הבושה מאפשרת לגברים לקחת אחריות על התנהגותם, ולאזור אומץ לשנות אותה. יתרון נוסף לקבוצה, הוא מערכות היחסים הרבות המתפתחות בין המשתתפים ומפחיתות את התלות של הגברים בבנות הזוג, והציפייה שהן תהיינה אלה שתטפלנה בכל הצרכים הרגשיים שלהם. קבוצות קטנות מספקות לגברים הזדמנות לעזור ולתמוך לאחרים. כאשר הם התומכים והמלמדים, הם לא רק עוזרים לאחרים, אלא גם מחזקים את הלמידה שלהם עצמם. מחקר מעקב מצא כי גברים התייחסו לתמיכת הקבוצה כאל האלמנט החשוב ביותר שעזר להם לחדול מהתנהגות אלימה. גברים טענו כי  הקבוצה עזרה להם לחוש פחות בודדים, וכי שמיעת סיפוריהם של אחרים סייעה להם ללמוד להתמודד בדרך אפקטיבית יותר וכך חשו כי הקבוצה תמכה בשינוי התנהגותם. למרות הדיווחים החיוביים בנוגע לקבוצה, עלולים להיות לה גם חסרונות. גברים עלולים למצוא עצמם נרגזים בשל תכנים הנידונים בקבוצה. לפעמים חברי הקבוצה תומכים האחד בשני בנוגע לעמדות שליליות, או תומכים באופן מרומז או מפורש בשימוש באלימות. נמצאו דיווחים של נשים על השפעות שליליות של הקבוצה, כגון גברים שמבטלים את תלונותיהן של בנות זוגם בטענה כי הם מכים אותן באופן הרבה פחות חמור מחבריהם לקבוצה, וכד'. הפוטנציאל להשפעות השליליות של החיבור בין הגברים בקבוצות, מצריך השגחה זהירה של מנחה הקבוצה, ונכונות להתעמת עם תהליכים אלה כאשר הם עולים.

 

טיפול פרטני - מעט נכתב על טיפול פרטני כהתערבות עיקרית לגברים מכים. אין ספק שהטיפול הפרטני נמצא בצל הטיפול הקבוצתי. עם זאת, רוב תוכניות ההתערבות לגברים מכים מאפשרות טיפול פרטני במקביל לטיפול הקבוצתי. התוכן של השיחות האישיות מתמקד, ברוב המקרים, באותם החומרים המוצגים בטיפול הקבוצתי, אך הטיפול הפרטני מאפשר יותר תשומת לב אישית, מאשר זו המתאפשרת ליחיד בקבוצה. במקרים אחרים, יוצא הטיפול הפרטני מנקודת הנחה, כי האלימות נובעת מהפרעת אישיות או מתוך חווית טראומה מוקדמת, המהוות גורמים פרה-דיספוזיציונים להתנהגות אלימה. על פי הנחה זו, הדרך היחידה להפסיק את האלימות, היא לזהות את שורש הבעיה ואת המניע הלא-מודע לאגרסיביות ולטפל בהם. כל דרך אחרת תביא רק להדחקה זמנית. החיסרון העיקרי בטיפול הפרטני הוא המחסור בסביבה החברתית שבקבוצה. המגוון של תמיכה חברתית, מודל ופידבק לשינוי, והעימות בין חברי הקבוצה נעדר ברובו בטיפול פרטני. חשובה לא פחות היא העובדה, שקל יותר למטופל לשמר את הכחשת האחריות לתוצאות האלימות, כאשר המטפל הוא היחיד שמתעמת עמו, מאשר בקבוצה של גברים הנמצאים במצב דומה, הרואים בו אחראי להצהרותיו.

 

טיפול זוגי - תוכניות לטיפול זוגי הוצעו גם הן כאלטרנטיבה לטיפול בגברים מכים. מרבית המודלים המטפלים ביחידה הזוגית, כוללים גם טיפול בנפרד לכל אחד מבני הזוג וגם את הילדים, בנקודות זמן שונות ולפי הצורך. תיאורית המערכות המשפחתית ותיאורית הלמידה החברתית הן המסגרות המרכזיות לטיפולים הזוגיים. בדגמי התערבות אלה נתפסת האלימות כתהליך מעגלי וכתוצאה של חסר במיומנויות תקשורת והיעדר בקרת כעס. יתרון יחסי של הטיפול הזוגי הוא בכך, שיתכן כי עדיף ללמוד ולתרגל טכניקות וכישורים למניעת אלימות, תחת פיקוח ועם בת הזוג. טיפול זוגי גם מיידע מיד את בת הזוג מה בן זוגה לומד, או לא לומד, בעוד גברים בקבוצות קונבנציונאליות יכולים להטעות את בנות זוגם בנוגע למה שנלמד ומה שנדרש מחברי הקבוצה. עם זאת, קיימות מספר התנגדויות אתיות ופרקטיות לגישה זו. מנקודת המבט האתית, זה עלול להיות לא הולם ואף מסוכן לטפל בנשים מוכות יחד עם המכים אותן. שכן לעיתים, נשים מוכות לא ירצו להתעמת עם בני זוגן או להיות איתם בטיפול מפחד מפעולת תגמול. לגברים עם היסטוריה של אלימות סבירות גבוהה לתקיפת בת זוגם, אם זו תעלה נושאים רגישים או אם לא תסכים עמם במהלך טיפול. השתתפות בטיפול זוגי עלולה להביא נשים מוכות לקחת עליהן את האשמה לאלימות, ובכך לסייע בהכחשה ובהשלכת האשמה של בני זוגן. שתי בעיות נוספות, הנוגעות למבנה הטיפול הזוגי, עולות בטיפול באלימות בין בני הזוג. ראשית, רוב המטפלים הזוגיים לומדים כי עליהם להישאר ניטראליים בנוגע למחלוקות שמעלים בפניהם בני הזוג שבטיפולם, על מנת ליצור ברית טיפולית עם שני בני הזוג. ניטראליות זו עלולה להעביר מסר של אחריות שווה של הגבר והאישה לאלימות, והיא אינה יכולה להיות אופציה כאשר המשך האלימות היא תוצאה אפשרית בטיפול. שנית, בבסיס הטיפול הזוגי עומדת ההשקפה כי על המטפל לעבוד עם בן הזוג הפתוח ביותר לשינוי. כתוצאה מכך עלול להיווצר מצב בו המטפל יעבוד באינטנסיביות רבה יותר עם האישה, המשתוקקת לשינוי, מאשר עם הגבר, שאינו מעוניין בכך. בנוסף, מחקרים מצאו שזוגות מעטים מאד מגיעים לטיפול זוגי, וגם אלה המגיעים שורדים בו רק מספר פגישות. לאור הבעייתיות העולה בנוגע לטיפול הזוגי, נכון להתחיל טיפול זה אם וכאשר אין כלל אלימות פיזית, או לחילופין הגבר המכה עבר תהליך טיפולי והפסיק את האלימות הפיזית. בכל מקרה, חשוב לברר עם האישה האם היא מרגישה בטוחה במפגשים הזוגיים.

 

האם הטיפול עוזר?

אחד מהממצאים החזקים שעלו במחקרים מטה-אנליטיים הוא שטיפול פסיכותראפיה הוא יעיל ובעיקר טיפול קבוצתי.

 

האם טיפול מרצון או לאור החוק: גברים, לעיתים, מגיעים לטיפול מתוך מניעים תועלתיים כגון רצון שבת הזוג תחזור הביתה או בניסיון להימנע מתביעה ורבים נושרים כאשר המטרה שלהם הושגה. תוכניות טיפול המבוססות על רצונם של הגברים, נתקלות במספר בעיות מרכזיות: הרוב הגדול של הגברים האלימים אינם מגיעים לטיפול באופן עצמאי; אלה שמגיעים כי בת הזוג עזבה או עקב הליך בביהמ"ש, לעיתים, נושרים כאשר המשבר חולף; הגברים מתקשים להתחייב באופן מלא לתהליך הטיפולי. גברים המגיעים לטיפול מרצונם יכולים ועוזבים את הטיפול אם המשימה דורשנית מידי עבורם. לכן, תוכניות לטיפול "התנדבותי" נמצאות במתח מתמיד בין עבודה עם מספר מאד קטן של גברים אשר באמת מחויבים לבין עבודה עם הגברים הפחות מחויבים ועם דרכי טיפול פחות דורשניות בניסיון להפחית את השחיקה שלהם.

תוכניות הפועלות לאור החוק עוזרות לשמור את הגברים בטיפול "התנדבותי" ומאפשרות גישות טיפול דורשני לאלימות עצמה ולשינוי שעל הגבר לעשות.

 

בספרות מופיעות שלוש מטרות עיקריות לטיפול בגברים מכים:

1. שינוי הגישות לאלימות ולאחריות האישית - כדי להשתנות הגברים חייבים להכיר בהתנהגות השלילית שלהם ולהבין כיצד הדבר משפיע על בנות זוגם, על מערכת היחסים ועל עצמם. הגברים חייבים להכיר בכל סוגי ההתנהגות השלילית, לא רק בהתנהגות האלימה (הנראית בבירור לעין), אלא גם בהתעללות הפסיכולוגית ובהתנהגויות שליליות אחרות, שאינן מסתיימות בהכרח במכות.

2. הגברת המודעות - אחרי השלב הראשון, ברגע שהגברים יודעים לזהות את שרשרת האירועים שמובילה לתקריות האלימות, הם מגיעים למודעות שיש רמזים פסיכולוגים, קוגניטיביים ומצביים, שיכולים להזהיר אותם מפני ההתנהגות האלימה. הבנת התפתחות ההתנהגות האלימה, וההבנה של התהליך שבו מצב מחמיר עד כדי התנהגות אלימה, מסייעים להוביל לשליטה עצמית. מטרה נוספת היא להעלות למודעות של הגברים את הסוציאליזציה המגדרית שלהם ולבחון כיצד היא משפיעה על טיב מערכת היחסים שלהם.

3. למידת מגוון רחב של התנהגויות לא אלימות - כולל זיהוי רמזים להתנהגות אלימה והחלפתם בהתנהגות לא אלימה, יכולת לזהות מצב כבעל פוטנציאל להחמיר וניתוק לזמן קצר מהאירוע.

 

ביבליוגרפיה:

1.                  בוכבינדר, א. ופולק, ש. ח. (1994). טיפול פרטני לגבר. בתוך: ה. גולדבלט וצ. איזקוביץ (עורכים), אלימות במשפחה - לקראת התערבות רב תחומית (פרק 4). חיפה: לנ"י. 23-37.

2.                  בוכבינדר, א. (1994). טיפול בצל החוק לגברים. בתוך: ה. גולדבלט וצ. איזקוביץ (עורכים), אלימות במשפחה - לקראת התערבות רב תחומית (פרק 8). חיפה: לנ"י. 103-114.

3.                  יסעור, ב. ד. (2003). אלימות אינטימית - עולמם הרגשי של גברים מכים. ת"א: רסלינג

4.      ainsworth, m. d. s., blehar, m. c., waters, e., & wall, s. (1978). patterns of attachment: a psychological study of the strange situation. hillsdale, nj: lawrence erlbaum.

5.      bowlby, j. (1969). attachment and loss (vol. 1: attachment). new york: basic books.

6.      dutton, d. g (1998). the abusive personality: violence and control in intimate relationships. new york: guilford press.

7.      dutton, d. g. &  golant, s. k. (1995). the batterer: a psychological profile. new york: basic books.

8.      dobash, r. e., dobash, r. p., cavanagh, k. & lewis, r. (2000). changing violent men. thousand oaks, california: sage publications.

9.      eisikovits, z., winstok. z. & fishman, g. (2004). the first israeli national survey on domestic violence. violence against women, 10 (7), 729-748.

 


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 זיו סופר

זיו סופר - פסיכותרפיה ממוקדת תוצאות | טיפול EMDR | טיפול בחרדה | טיפול בטראומה

www.zivsoffer.co.il | ziv@zivsoffer.co.il | 054-2194106

אשקלון | באר-שבע



 


מאמרים נוספים מאת זיו סופר
 
המעבר ממסגרת הגן למסגרת בית הספר – גשר או משבר
העלייה לכיתה א' הינה מעבר נורמטיבי במעגל החיים. זהו מעבר חיובי המסמל התפתחות וצמיחה בהמשך לפרידה מהגן. עם זאת, חשוב מאד להתכונן אליו וככל שהילד יהיה מוכן יותר למעבר והמעבר יהפוך למוצלח, זורם וקל כך יגדל הסיכוי שיוכל לחוות צפייה והצלחה למעברים הבאים לחייו.

איך להפוך את חופשת הקיץ מה"עונש הגדול" ל"חופש הגדול"?
12/07/08 | הורות
המאמר נותן מספר טיפים כיצד ניתן להפוך את חופשת הקיץ לחוויה משפחתית מהנה.

מהו טיפול EMDR לחרדות, טראומות, פוביות ולחצים?
Eye Movement Desensitization and Reprocessing ובעברית: הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים. EMDR זו גישה אינטגרטיבית המשלבת אלמנטים מגישות פסיכולוגיות שונות כמו הדינמית, הקוגניטיבית-התנהגותית והבין-אישית. חלק נכבד מהטיפול מבוסס על כוחותיו הרגשיים של המטופל ועל יכולתו הטבעית לעבד מידע.

הצבת גבולות לילדינו - מדוע וכיצד
25/06/08 | הורות
בולות הם יסוד חשוב והכרחי להתפתחות בריאה של ילדינו. הצבת הגבולות שומרת עליהם מפגיעה פיזית ומאפשרת להם התפתחות רגשית תקינה. המאמר מציג את חשיבותם של הגבולות וסוקר את המרכיבים המרכזיים בהצבתם תוך הבאת דוגמאות מחיי היום-יום.

גברים המשתמשים באלימות כנגד בנות זוגם: תיאוריות, סיווג וטיפול
דבריה של מלאני קליין, המצוטטים אצל Dutton (1998), מטיבים לתאר את התנהגותו האלימה של הגבר כלפי בת זוגתו:
"למעשה, התינוק אינו מכיר בקיומו של איש מלבדו ומצפה שכל רצונותיו יתמלאו. אך מה קורה כאשר ציפיות ורצונות אלו אינם מתמלאים? במידה מסוימת התינוק נעשה מודע לתלותיות שלו; הוא מגלה שהוא אינו יכול לספק לעצמו את כל צרכיו - הוא בוכה וצורח. הוא נעשה אגרסיבי. הוא באופן אוטומטי מתפוצץ בשנאה ובתשוקה אגרסיבית. אם הוא מרגיש ריקנות ובדידות...התגובה הופכת במהרה לבלתי נשלטת ומציפה...זעם אגרסיבי המביא לכאב ופ

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI